נרקיסיזם

באין רעיון מוצלח יותר לפוסט, קבלו 30 עובדות לא מאוד מעניינות עליי.

1. אני מקלידה ממש ממש מהר. למעשה, יש אתר שבודק את העניין ולפיו אני מקלידה 456 אותיות לדקה ואני במקום ה-19 מתוך 1339 אנשים שעשו את הבדיקה. מה שלא יהיה, אני תמיד אוכל לעבוד כקלדנית.
2. ההתמכרויות שלי הן: מקלות לניקוי אוזניים, עיתונים (קוראת הכל כולל הכל חוץ מהספורט), מלבורו לייט, אינטרנט ושיזוף.
3. לא כל כך אוהבת לשתות אלכוהול, אבל אם כבר אז רק ערק.
4. מרגישה הכי טוב שאני בים. החוף היפה בארץ לדעתי הוא חוף מכמורת. החוף היפה ביותר שהייתי בו בעולם  הוא החוף בטוסה דל מר בספרד. בינתיים יצא לי לראות רק את הים התיכון, אני חולמת לראות אוקייאנוס במו עיניי.
5. יש לי  חבורה מצומצמת ומלוכדת של חברות-הכי-טובות, אבל חוץ מהן אני לא ממש מחבבת בנות. 
6. בנים, לעומת זאת, אני מחבבת גם מחבבת.
7. מה שיכול להסביר את העובדה שעד כיתה ג' בערך היו לי רק חברים בנים והייתי סוג של טומבוי (למרות שאהבתי ללבוש שמלות ושיחקתי בברביות).
8. אפרופו ברביות, מתישהו בבית ספר יסודי הגעתי למסקנה המטופשת שאני כבר לא בגיל שבו משחקים בברביות ושהגיע הזמן להתבגר, אז זרקתי את אוסף הברביות שלי. אחר כמה ימים נשברתי והתחשק לי מאוד לשחק אבל כבר לא היה לי ברביות, אז הייתי מסתגרת בשירותים, מדמיינת שהבקבוקים של השמפו הם ברביות ומשחקת איתם.
9. דברים שאני לא אוכלת: בשר (עוף כן), דגים, פירות ים, טחינה, אבוקדו, קפה, משקאות מוגזים ובירה. לא הצלחתי לרכוש שומדבר שהוא טעם נרכש.
10. לצערי אני מאוד ביקורתית כלפי אנשים ובעיקר כלפי עצמי. 
11. יש לי פלאפון ממש ממש ישן ופשוט ואני לא אחליף אותו בעד שום אייפון שבעולם.
12. למרות המאמצים שלי להתכחש לעובדה הזאת, אני ממש חנונית. בחייאת - כשהייתי בכיתה ה' היתה לי פינה קבועה בערוץ הילדים שבה המלצתי על ספרים. 
13. אני נוטה לחתוך מקשרים עם בנים כשאני מרגישה שהעניינים הופכים לרציניים מדיי, אבל זה לא בגלל פחד ממחויבות או משהו כזה, זה בא ממקום של "למה שארצה להיות חברה במועדון שמקבל אותי כחברה בו". אני רוצה, מקווה ומאמינה שעם הבחור הנכון אני לא אמהר לסגור את הבאסטה.
14. כשהייתי בתיכון הייתי חרשנית מאוד - זאת שבוכה כי היא קיבלה רק 90, זאת שרוצים לשבת לידה במבחן, זאת שכולם מצלמים את המחברת שלה לפני מבחנים. אני מודה שרוב הדברים שלמדתי פשוט עניינו אותי. 
15. אבל במתמטיקה מאז ומתמיד הייתי גרועה, אני לא יודעת את לוח הכפל ומחשבת עם האצבעות.
16. אני זוכרת את כל המילים של מאות שירים, גם של שירים שאני ממש לא אוהבת. בזבוז תאי מוח משווע.
17. מוזיקה היא אחת האהבות הגדולות של חיי. יש לי כרגע 966 שירים באייפוד, והאמנים הנפוצים ביותר הם דייויד בואי (21 שירים), הביטלס (26 שירים), בן הרפר (30 שירים), אהוד בנאי (32 שירים), בוב דילן (35 שירים), בוב מארלי (35 שירים), ג'ק ג'ונסון (58 שירים), וכמובן ג'ף באקלי (78 שירים).
18. החלום הכי גדול שלי הוא להיות אמא.
19. עוד כמה חלומות: לטייל בעולם, לעשות רישיון צלילה, לעשות רשיון סקיפר, לגור ליד הים, לימודי קולנוע...
20. אין לי אף כישרון והעובדה הזאת מבאסת מאוד. אם אלוהים היה מתעניין בדעתי הייתי מבקשת ממנו כישרון שירה.
21. אני קצת אובססיבית לתיעוד של החיים הלא מאוד מעניינים שלי ואני כותבת ביומן שלי דברים גם אחרי שהם קרו. נגיד, אם ישבתי בבית קפה עם חברה, יום אחרי זה אני אכתוב ביומן בתאריך שהאירוע המסעיר קרה "קפה עם מיכל". אין לי הסבר...
22. לא עשיתי צבא. סיבותיי עימי וזה לא עניינכם. אני תוהה עד מתי אני אתוחקר על זה בכל פגישה עם אנשים חדשים.
23. הבמאים האהובים עליי: האחים כהן, וודי אלן, וסקורסזה.
24. יש לי נאום מוכן בעד לגליזציה של מריחואנה והוא ממש מוצלח - שיכנעתי כבר לא מעט אנשים. 
25. לא רואה הרבה טלוויזיה - אם כבר אני על הספה וכל זה אני אראה סרט או פשוט אבהה במה שיש בלי יותר מדיי תשומת לב (גם אודטה הולך). ארץ נהדרת אני אוהבת לראות עם המשפחה אחרי ארוחת שישי, ולפני יומיים גיליתי שאפשר להזמין בvod את כל הפרקים של "סקס והעיר הגדולה" וראיתי איזה 4 פרקים ברצף. אני יודעת שהדיבור על הסדרה הזאת נגמר כבר מזמן אבל אני רוצה לציין שזאת סדרה כיפית לאללה, בניגוד לסרטים המביכים.
26. פעם אני וחברות שלי ניסינו להשוות את החבורה שלנו לחבורה בסקס והעיר הגדולה ולהגיד מי זאת מי - אבל יצא שכולן תפסו מעצמן שהן קארי ברדשואו. לדעתי הן סתם מקנאות והן יודעות שרק לי מגיע להיות קארי ברדשואו בחבורה.
27. I don't like raggae, I love it...
28. אני ממש ממש שונאת נעליים סגורות ועד שלא יורד הגשם הראשון סביר מבחינתי להיות עם נעלי אצבע. גם כשאני בלית ברירה עם נעליים סגורות נדיר שאני אהיה עם גרביים. עוד לא שמעתי הסבר משכנע למה הגרביים נחוצות.
29. ממש מפריע לי כשאנשים אומרים "כביכול" או "כמו שאומרים" בהקשרים מפגרים. יעני - "אז אתמול הייתה לנו שיחה רצינית כביכול, היה כבד כמו שאומרים". למה כביכול? מי אומר?!
30. מפחדת מאנשים חסרי הומור... על הכל אפשר ומבורך לצחוק!

farewell

Tonight I'll lay in bed

And the ugly beast will drift away from my head

It will leave me with a void

For a better voice to hear instead.

The ugly beast that's in my head

Twisted all i've ever had

At times I thought she is my friend 

Friends don't make you feel so bad.

Wishful thinking that now she’s away

Bitter knowing that she’s here to stay

She will torture and dismay

But strangely makes me feel o.k.

Tonight I’ve had enough

I’ll confront her and be tough

And when the sun will raise on my sleepy neighborhood

She’ll be somewhere in the damp haze, buried for good.

dreamland

זה לא נורא למלצר 8 שעות ביום... מצאתי שיטה: בזמן שאני מספרת על המיוחדים שלנו ועורכת מיליון שולחנות בשעה, המוח שלי נמצא בכמה מקומות אחרים...


הודו

מנאלי

קאסול

דראמסלה

רישיקש

רג'אסטן

ווראנסי

קרלה

גואה

איי אנדמן

נפאל - פוקארה

לאוס 

ואנג ויינג

4000 האיים

קמבודיה - אנגקור ווט

תאילנד - האיים

יואל הופמן גאון

"אנחנו חושבים שהקוראים צריכים להשתמש בספר הזה כדי לחפש אדם אחר. למשל שיפילו אותו בבאר או בפאב וירימו אותו וישאלו אישה: זה שלך? או ישימיו עלוי שתי כוסות של יין אדום (אנחנו נדאג שיהיה גדול דיו) או ינעצו בו סכין ויאמרו אם הסכין נוגע במילה אהבה את הולכת איתי (אנחנו כבר נדאג לפזר את המילה בכל מקום) או שיאמרו: אם כואב לך הגב מוטב שתשימי מתחת לראשך דבר קשה ולשם כך נוציא מהדורה מיוחדת בכריכה קשה.
פעם (אנחנו זוכרים) נהגנו לשים ספרים על כיסאות כדי להגיע למקומות גבוהים."

קנאה

אני חושבת שאני בנאדם מאוד קנאי. לא קנאית דתית, לא קנאית לפרטיותי, לא קנאית לבן זוגי. פשוט קנאית במובן הכי גרוע של המילה - מקנאה באנשים אחרים (בעצם רק בבנות אחרות) שיש להן דברים שלי אין. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מקנאה נורא במישהי יפהפיה, במישהי שיש לה עבודה מגניבה, במישהי שיש לה הרבה כסף לקנות הרבה בגדים יפים, במישהי רזה מאוד שאוכלת הכל ולא משמינה, במישהי עם חבר שווה במיוחד, במישהי שגרה ממש ליד הים. לא חסרות סיבות שיגרמו לי לקנא.
קנאה זאת תכונה מגעילה ושלילית, אמנם בדרך כלל נחמד להרגיש שמקנאים בך אבל אף פעם לא נחמד לקנא במישהו אחר. בגלל זה עם הזמן פיתחתי לי שיטת התמודדות עם קנאה, והיא מוכיחה את עצמה פעם אחרי פעם. זה הולך ככה: אחרי שמתעוררת הקנאה, אני שואלת את עצמי האם הייתי מתחלפת איתה אם הייתי יכולה. לא מחליפה את האף שלי באף המושלם שלה, אלא מחליפה הכל כולל הכל. עוד לא קרה שעניתי על השאלה הזאת בחיוב. וזהו, נגמרה הקנאה, הכל עניין של פרספקטיבה. כנראה שלמרות הכל דווקא טוב לי להיות אני ולא הייתי רוצה להיות אף אחת אחרת. למה שאני ארצה? אני אוהבת את זה שאני מצחיקה את עצמי מאוד, אני אוהבת את המשפחה שיש לי, אני אוהבת את החברים הטובים בהם זכיתי, אני אוהבת גם את החסרונות הרבים. החיים שלי הם כמו פלוצים, אולי מסריחים אבל אני אוהבת אותם כי הם שלי.

יום בים בפברואר

הקומדיות הטובות ביותר

אתמול ראיתי את הסרט "סט אפ 3". אני לא מתגאה בזה, אבל לזכותי ייאמר שזה לא היה בחירה שלי בכלל. לאורך כל הסרט נקרעתי מצחוק. לא, ממש לא מדובר בקומדיה, הסרט פשוט מגוחך, טיפשי, צפוי וגרוע מכל בחינה כל כך עד שלא יכולתי שלא לצחוק עליו. אחרי שהסרט נגמר והדחקתי את העובדה שצפיתי בו, חשבתי קצת על קומדיות.  לא פשוט לעשות סרט טוב, אבל עוד יותר מסובך לעשות קומדיה טובה. אין הרבה סרטים טובים שמשכיבים אותי מצחוק, אבל אין תענוג גדול יותר מאלו שכן. אז קבלו אותם, הקומדיות הטובות ביותר לדעתי הממש לא מלומדת:

ביג לבובסקי

 אם אתם שואלים אותי, זה הסרט הכי מצחיק אי פעם. לא סתם הוא הפך להרבה יותר מסרט - בכל שנה מתרחשים בארה"ב ובלונדון פסטיבלים שלמים לכבודו, ושמעתי שיש תנועה בשם "דודאיזם" (על שם הדוד) שמונה עשרות אלפי מאמינים שחיים על פי פילוסופיית החיים של האחד והיחיד - The Dude. הרגע המצחיק ביותר בסרט, ואחד הרגעים הקולנועיים הכי מצחיקים בכלל, הוא כשהדוד מדבר על לנין ודוני ממלמל לעצמו "I'm the walrus", כי הוא חושב שמדובר על ג'ון לנון. זה רגע כל כך קטן שרוב האנשים בכלל לא שמים לב אליו, אבל אותי (ואת אחי הגדול) הוא קורע. ועוד משהו: הפסקול של הסרט מהמשובחים שבפסקולינו.

איי לאב יו, מן

עוד סרט שאהוב במיוחד עליי ועל אחי הגדול. הנושא שלו כבר מצחיק - העולם המגוחך של החוקים הלא כתובים על חברות בין גברים. פול ראד משחק כאן בצורה מושלמת תפקיד של אדם שהדרך הכי מדויקת להגדיר אותו היא המילה awkward (מישהו צריך למצוא למילה הזאת תרגום עברי!). ג'ייסון סיגל משחק כאן בצורה מושלמת תפקיד של אדם שהדרך הכי מדויקת להגדיר אותו היא המילה cool (גם למילה הזאת חסר תרגום הולם בעברית!). החיבור של שניהם יוצר סרט מצחיק לאללה שנותן לצופה את ההרגשה שהוא בכלל לא מתאמץ.

 אהבה קולומביאנית

האמת? אני כבר לא זוכרת אם הסרט הזה הצחיק אותי בצפייה הראשונה. איכשהו הוא הפך לסרט פולחן שלי ושל מי שהייתה החברה הכי טובה שלי בתקופת התיכון, וראינו אותו המון המון פעמים עד לרמה ששתינו כבר זוכרות את כולו בעל פה. בכל מקרה, הקולנוע הישראלי לרוב מדכא ואלים, אז כיף שיש סרט כמו אהבה קולמביאנית שצוחק על כל המרכיבים הכל כך מוכרים של הישראליות: אשכנזיות מול מזרחיות, סטלנים, אנשי צבא, חוזרים בתשובה. אני חייבת להודות שאסי כהן לא במיטבו כאן בכלל, אבל היי - זה אסי כהן, אי אפשר להתלונן?

משתגעים על מרי

קומדיה שלמה שבנויה על העקרון הקומי של אי הבנות, אבל מדגימה איך עושים אותו נכון: הסצנה בחדר החקירות, שטד חושב שעוצרים אותו על זה שלקח טרמפיסט אבל השוטרים בעצם חושבים שתפסו רוצח סדרתי, הסצנה שמרי חושבת שהיא שמה ג'ל על השיער אבל זה בעצם השפיך של טד, וכו' וכו'. כשזה עובד, זה ממש ממש מצחיק, ובסרט הזה הכל לגמרי עובד.

 Annie Hall

אין על ההומור הציני והמתוחכם של וודי אלן. הייתי שמה פה איזה ציטוט שנון מהסרט, אבל הוא מלא בכל כך הרבה כאלה שלבחור מבינהם זה כמו לבחור את מי אני יותר אוהבת, את אמא או את אבא. דיאן קיטון מצחיקה וכובשת, וגם לבושה מהמם!

מה שעובד

ועוד קומדיה של וודי אלן. מה אני אגיד לכם, אני פשוט לא אוהבת את לארי דייויד. לא אוהבת את סיינפלד, לא אוהבת את תרגיע, לא מתחברת לכל ההומור המרושע שלו. אבל אני מודה שהוא הצחיק אותי מאוד ב"מה שעובד", סרט וודי אלני טיפוסי במובן הכי טוב שיכול להיות, שפשוט כיף לצפות בו - תסריט שנון, דמויות מגניבות, והכי חשוב - סוף טוב.

יהודי טוב

הסרט השני של האחים כהן ברשימה. זאת קומדיה שחורה, מה שאומר שההומור כאן פונה יותר לשכל ולא לבטן. נמנם לא נקרעתי מצחוק, אבל זה לא אומר שזה לא סרט מצחיק - פשוט לא סוג הצחוק שגורם לצופה להיקרע מצחוק. אפשר להגדיר את זה כהומור מתוחכם. אי אפשר שלא לרחם ולצחוק בו זמנית על הדמות הראשית של המורה היהודי מוכה הגורל שקורים לו רק דברים רעים. הסצנה של הבן שלו עולה לתורה מסטול ענקית. כיף גדול לראות את הסרט הזה, שצוחק על היהדות מכל כיוון, כיהודים שמכירים את הכל מקרוב.

 סופרבאד

דבר ראשון - אני מסרבת לקרוא לסרט הזה בשם העברי המפגר שנתנו לו - "חרמן על הזמן". זוכרים מה שאמרתי על "יהודי טוב", שזה הומור שפונה לשכל ולא לבטן? אז בסופרבאד זה בדיוק אותו סיפור - רק הפוך. הצחוקים כאן ממלא מתוחכמים, אפשר אפילו להגיד שהם דיי ילדותיים וטיפשיים, אבל אלוהים, כמה שזה מצחיק. אי אפשר לראות את הסרט הזה בלי להיקרע מצחוק, מ"מקלאבין" האידיוט, ממייקל סרה-הנבוך תמיד, מסת' רוגן השוטר הילדותי. כמה מפגר - ככה מצחיק.


מר דידס

 לא יכולתי שלא להכניס סרט של אדם סנדלר לרשימה, שבילדותי היה השחקן האהוב עליי ועד היום אני חושבת שהוא שחקן קומי מעולה. בסרט הזה הוא עם החבר'ה הרגילים והקורעים שלו - ג'ון טורטורו (שמשחק גם בביב לבובסקי), סטיב בושמי (שהתקדם לאללה מאז ימיו כסייד קיק המכוער של אדם סנדלר), וגם ווינונה ריידר פה עדיין בחורה צעירה, יפה ומתוקה.


צעצוע של סיפור 3

אני לא אגזים אם אני אגיד שמדובר באחד הסרטים שהכי נהניתי לראות. הוא מרגש, הוא מצחיק, הוא כיפי. הדמות של הליצן קורעת. באז שנות אור הספרדי קורע. מסרט שמיועד בראש ובראשונה לילדים אפשר לצפות להומור ילדותי - אבל רוב הסרט יצחיק מאוד דווקא אנשים מבוגרים שמבינים את הבדיחות המתוחכמות. אמנם בסצנה מסוימת בסרט מיררתי בבכי, אבל אני עדיין מגדירה אותו כקומדיה מבחינתי.

pieces of me