אני לא אוהבת זמרות

מי יודע למה? אולי זה כי הן תמיד גרועות.
אבל יש בדיוק 3 שזכו באהבתי, ואני מקווה שזה גורם להן להרגיש טוב עם עצמן:

פיונה אפל. עזבו את כמה שהבחורה הזאת יפה וכמה שהקול שלה חד פעמי וקורע לבבות. היא פאקינג יודעת לכתוב שיר. הטקסטים שלה כל כך טובים, חכמים, מדויקים. אולי אני מחמיאה לעצמי פה, אבל אני ממש מרגישה שאנחנו תאומות אופי. כל כך הרבה פעמים אני מזדהה איתה לחלוטין וחושבת שהיא כתבה את הרגשות שלי יותר טוב ממה שאני יכולתי לכתוב.

ג'וני מיטשל. ההיפית-בשמלה-עם-גיטרה האולטימטיבית. בא לי להיות היא. הקול שלה מעיף אותי תמיד לאיזה מקום וזמן אחר: ההייווייז של קליפורניה/פריז/חוף באיזה מדינה אפריקאית. גם היא אשפית של מילים, והגיטרה שלה שבתה את ליבי.

MIA. סרי לנקית - בריטית מטורללת צבעונית וככל הנראה הביטוי האנושי למילה "מגניב". היא יודעת שלא משנה כמה המסרים שלה פוליטיים ונוקבים, אנשים יקשיבו כשהמילים יושבות על ביט מטורף. וחוץ מהכישרון גם יש לה אחלה סטייל ואת המבטא הכי שווה שיש.