יום שני, 29 בנובמבר 2010

any day now, any day now, I shall be released

עוד 3 ימים זה קורה - אני מקבלת את החיים שלי בחזרה! 3 חודשים של קורס פסיכומטרי מגיעים לסופם המתוק ואני הולכת להיבחן סוףסוף ביום שישי. אני כל כך שמחה שזה נגמר מצד אחד, מצד שני אני מאוד מקווה שזה ייגמר בטוב ואני אקבל את הציון שאני רוצה. ומצד שלישי, אני חייבת להודות שלמרות שהתלוננתי כל הזמן, סך הכל כן נהניתי מהתקופה הזאת והכרתי בקורס אחלה אנשים.
אז אני כבר מתחילה לפנטז על חופש, טיולים וארצות רחוקות.

להתראות
אני לא אהיה כשתפתח את העיניים
אני מדלגת על העיר כמו אבן
שנזרקת על תוך המים.

אני הולכת להפליג
אין צורך לנופף לשלום
כי אני הולכת להיות
אחת ויחידה היום.

אל תשאירו לי מפתח
מתחת לשטיח הקטן
כי כל עוד זה תלוי בי
אני לא הולכת לחזור לכאן.

להתראות
אני לא הולכת לבכות
אני אהיה על הרכבת עם הנוף העצוב
ואני אדע שלעולם כבר לא אראה אותך שוב.


ולסיום, תכירו את איזבל לוקס, היא שחקנית מוכרת באוסטרליה וגם שיחקה בטרנפורמרס, והיא חברתו ברת המזל של אדריאן גרנייה (הפמלייה). אבל מעבר לכל זה אני חושבת שהיא הבחורה הכי יפה בעולם. התמונה הזאת לגמרי צועקת חופש:




יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

שלום עולם

דבר ראשון – היי. אני גילי, בת 19, מתעניינת ברוב הדברים ובעיקר במוזיקה, אומנות, קולנוע ופרסום. קוראת בלוגים באדיקות עד שהחלטתי שהגיע הזמן שיהיה לי אחד משלי.  מה הולך להיות פה? דברים שאני רוצה להגיד, דברים שאני רוצה להראות ודברים שאני רוצה להשמיע. חוש המישוש וחוש הריח ייאלצו להיות מקופחים עד שהאנשים החכמים בסיליקון וואלי ימצאו פתרון לעניין הזה.
אז כדי לפתוח את הבלוג ברגל ימין הרשו לי לחלוק איתכם סרט קצר ועטור פרסים שיצר הבמאי האמריקאי הצעיר והמוכשר עד כאב ג'יימי טרוויס – The Saddest Boy In World. הכינו את עצמכם לכמעט 14 דקות של הומור שחור, עצבות, אסתטיקה מושלמת ועונג טהור.